#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט. 1 האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים ואמרו לה שמת, האם מותרת להנשא או להתיבם ומדוע?	"להתיבם - אסורה עד שתדע אם צרתה מעוברת, אבל אם יודעת שאין צרתה מעוברת מתיבמת ואינה חוששת שמא לקח שם צרה נוספת והיא מועברת.<p dir=""rtl"">להנשא - לחכמים מותרת כיון דרוב נשים יולדות, ולר&quot;מ דחיש למיעוטא לא תנשא וכן סתמה משנתנו.</p>"	יבמות קיט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט. 2 האשה שהלך בעלה וחמותה למדינת הים מדוע אינה חוששת שמא ילדה חמותה וזקוקה עכשיו לייבום, ומדוע לא חישנין למיעוטא (אליבא דר&quot;מ (2)?	"מותרת להנשא שזה מיעוט שיולד לו אח, שיש מפילות ואף אם ילדה מחצה זכרים ומחצה נקבות.<p dir=""rtl"">אף שמשנתנו ר&quot;מ דחיש למיעוטא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה רק באיסור כרת חשש ולא באיסור לאו. רבא אמר שאין לחלק בדאורייתא בין איסור לאו לכרת ולכן י&quot;ל כיון דרובא וחזקה לשוק לא חישינן למיעוטא מה שאין כן בצרתה חזקה ליבם ורובא לשוק {וחזקה לא עדיף כי רובא ואייתי מיעוטא דמפילות סמוך לחזקה והוה ליה פלגא ופלגא}.</p>"	יבמות קיט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט: 1 האשה שהלך בעלה וצרתה למדינת הים עד מתי אסורה להנשא (למי שאוסר) ומדוע?	"אם יודעת שאינה מעוברת - מותרת אחר ג' חודשים כמו כל אשה [ואינה חושששת שנשא עוד אשה].<p dir=""rtl"">באינה יודעת - לזעירי אחר ט' חודשים תחלוץ מספק ומותרת לשוק, ור' חנינא אמר אסורה לעולם שמא אתה מצריכה כרוז לכהונה ויש שלא ישמעו הכרוז ויאמרו חלוצה מותרת לכהונה.</p>"	יבמות קיט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קיט: 2 ניתן לי בן במדינת הים ואמרה מת בני ואח&quot;כ מת בעלי, בעלי ואח&quot;כ בני, האם נאמנת להתיבם והאם חוששים לדבריה לחלוץ, ומדוע?	"מת בני ואח&quot;כ בעלי - נאמנת ומתיבמת שהרי יצא בחזקת זקוקה ליבום.<p dir=""rtl"">מת בעלי ואח&quot;כ בני - אינה נאמנת אבל חוששים לדבריה וחולצת ואינה מתיבמת, לדעת אביי ור' חנינא בני אבין שחששו להצריך כרוז לכהונה אינה ניתרת לשוק מחמת חליצה זו אלא בגרושה שפסולה לכהונה או באומרת אני ובעלי התחבאנו במערה (שלא יבאו עדים שהוא לא מת).</p>"	יבמות קיט:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קיט: 3 שתי יבמות זו אומרת מת בעלי וזו אומרת מת בעלי האם מותרות לשוק ולהתיבם ומדוע?<p dir=""rtl"">[וכן אשה שאמרה מת בעלי האם צרתה מותרת?]</p>"	"להתיבם - ודאי מותרות (שנאמנת אשה לומר מת בעלי שתתיבם).<p dir=""rtl"">להנשא - לחכמים אינם יכולות שאין יבמה מעידה לחברתה ואפ' התייבמו ומתו הייבמים אסורות דחישנן שכל אחת קלקלה עצמה לאסור יבמתה דתמות נפשי עם פלשתים. ר' אלעזר התיר אחר שהתיבמו, הסתפק רבא האם טעמו שצרה מעידה לחברתה (וכתבו תוס' דוקא היכן שעיקר עדותה לעצמה) ונאמנת לעולם או משום שלא מקלקה נפשה ולא נתיר יבמתה עד שתנשא היא ולא נפשט.</p><p dir=""rtl"">באשה אחת גם יש להסתפק לר&quot;א כנ&quot;ל, אלא שלא במקום ייבום לצד השני אף בנישאת יש להסתפק שמא יש לה גט ולא נתיר צרתה אלא אם נישאת לכהן.</p>"	יבמות קיט:		
